ד"ר אייל נחמיאס

הכתבה הקצרה נכתבה על מנת לסייע ללקוחות המרפאה לטפל נכון בכלבה והגורים ולזהות בעיות בזמן.

אין הכתבה משמשת כתחליף להסבר במרפאה ומומלץ בכל מקרה ליצור קשר במקרים שמזהים בעיות.

כמה זמן נמשך ההריון בכלבה?

הריון אורך כ-63 יום בממוצע, אנו סופרים מהזרעה אחרונה . הטווח הנורמלי הוא 56-72 כך שלא להיבהל אם הכלבה כבר 70 יום בהריון ועדיין לא המליטה. הדבר במיוחד נפוץ כשמדובר בשגר עם מעט גורים , למשל לברדורית עם גור אחד בודד.

• בשלב זה במיוחד חשוב להיזהר מלחשוף את הכלבה לכימיקלים, חומרי הדברה, תרופות וכו’. לא לתת שום תרופה או תילוע ללא התיעצות איתנו. בוודאי לא מומלץ על חיסון בשלב זה או שימוש בפרונטליין או אדבנטאג’.

• הזנה רגילה במזון פרימיום, אנו ממליצים על פורינה פרו פלאן אדלט (בוגרים).

• במקרים של שתיה והשתנה מרובה או הפרשות מהנרתיק יש ליצור קשר ולבוא לבדיקת אולטראסאונד ובדיקת דם מחשש לדלקת רחם. דלקות רחם שכיחות יותר בזמן מאוחר יותר כמו חודש לאחר ההרבעה/הזרעה.

 

• עדיין חשוב להיזהר מלחשוף את הכלבה לכימיקלים, חומרי הדברה, תרופות וכו’.

• בשבוע רביעי (28 יום לאחר הזרעה אחרונה) מומלץ בחום לבוא לבדיקת אולטראסאונד. הבדיקה מיועדת לא רק לצורך סקרנות וספירת עוברים אלא על מנת לוודא כי אין דלקת רחם. דלקת רחם עלולה לסכן את הכלבה והטיפול חשוב למנוע סיבוכים מיותרים. הסיכון של דלקת רחם הוא איבוד הרחם במקרה הטוב ובמקרים קשים יותר עד כדי סיכון חיי הכלבה או זיהומים הפוגעים בחוט השידרה או הלב והפרעות בתפקוד הכליה.

• לבדיקת אולטראסאונד מומלץ לתאם תור מראש, את הכלבה להביא לאחר צום של 12 שעות, ולפני הבדיקה לעשות בחוץ טיול לעשיית צרכים.

• במידה ותרצו ניתן לקבל את התמונות של הסריקה על גבי דיסקט בקובץ BMP או מודפסת.

 

 

• בשלב זה כבר ניתן להבחין בשינויים חיצוניים בכלבה. לרוב השינויים קלים, ניתן לראות שנוי בפטמות והעטינים (גדלים ונעשים ורודים).

• חשוב לדאוג לנקיון הכלבה ולסילוק טפילים חיצוניים. ניתן להשתמש באדבנטאג’.

• גילוח העטינים והבושת יעזרו להמלטה ולגורים. עדיף לבצע את ההכנה בשבוע השישי על מנת למנוע סטרס מהכלבה בסמוך למועד ההמלטה.

• חפיפה טובה בשמפו לא מזיקה אך כדאי לא בסמוך לטיפול נגד פרעושים.

• זה הזמן להכין ארגז המלטה טוב ולהרגיל את הכלבה למקום. חשוב שהארגז יהיה במידות נכונות ועם מדרגה של 10 ס”מ על מנת למנוע מגורים להיחנק כאשר הכלבה נשענת עליהם.

• מנורת חימום היא מצרך חשוב ביותר ולא רצוי לוותר עליו. עדיף מנורה ולא תנור או מפזר חום.

 

• הזנה במזון פרמיום בוגרים למשל פורינה פרו פלאן אדלט, לא מזון לגורים מכיון שמזון גורים מכיל יותר סידן ועלול לגרום לתרדמה של מערכות ההורמונים אשר מניידות סידן מהעצם לחלב. רמות נמוכות של הורמון הפארתירואיד יגרמו לקדחת חלב בזמן ההנקה. עדיף לתת מזון גורים וסידן לאחר ההמלטה ולא לפניה.

• מומלץ לבדוק באולטראסאונד חיוניות הגורים, ניתן בשבוע האחרון לבצע צילום בטן על מנת לספור בדיוק גורים ולוודא את מיקומם ותנוחת העוברים. הדבר חשוב במיוחד לגזעים ברכיצפליים כגון בולדוג אנגלי, צרפתי, פקינז, שי צו וכו’.

 

 

מתי נדע שמתחילה ההמלטה ?

 

• סימני ההמלטה הם ירידה בחום גוף במעלה שלמה (מ-38.5 ל-37.5) מומלץ למדוד בבוקר. להחדיר עמוק את המדחום ולהצמיד לדופן הרקטום.

• הכלבה מראה סימני אי שקט ועצבנות.

• ירידה בתיאבון.

• ירידה ריר מהבושת

• טפטוף חלב מהפטמות

• חפירה במקום וסידור חפצים בקן

• רעידות וליקוק הבושת לעיתים תכופות

• השתנה תכופה

• הכלבה פולטת נוזלים מהבושת

 

• ראשית מודיעים למקום העבודה שיצאתם לחופש או מביאים את הכלבה לחדר ההמלטות שלנו

• מדליקים את מנורת החימום ומכינים מגבות

• במקום ההמלטה לשים רק עיתונים או חומר סופג אחר ולהתכונן להרבה לכלוך ירוק אשר עלול לצבוע את הרצפה כך שכדאי לשים ניילון או בידוד נוסף מתחת

• יציאת גור היא לאחר 30 דקות בערך מירידת מים, אם אין תזוזה לקרוא לנו.

• זמן בין גור לגור הוא בממוצע כשעה וחצי אך עד 4 שעות עדיין נורמלי. מעל 3 שעות כדאי לקרוא לנו.

• גור שיצא יש להפשיט מהמעטפות שלו אחרת יחנק. רוב הכלבות עושות זאת לבד אך כלבות מסוימות לא מספיק מיומנות ויש לעזור.

• את חבל הטבור לקרוע ביד במרחק 5 ס”מ לפחות מהגוף של העובר. לא קצר מדי אחרת מעיים יוצאים מהטבור.

• לשפשף בחוזקה תחת המנורה את הגור ובכך להמריץ את פעולות הנשימה הראשונות.

• ניתן להעיזר בחומרים ממריצי נשימה 2 טיפות מתחת ללשון, שאלו אותנו על כך.

• ניתן לעזור לנקוי נוזלים מפתחי הנשימה על ידי אחזת הגור בעדינות בשתי ידיים בפישוק קל של רגליך, ראש הגור פונה קדימה ולבצע תנועות מהירות בדומה להנפת מעדר מעלה מטה על מנת לפלוט נוזלים. לנגב את הנוזלים מהפה.

• כל גור נשקל ונרשם – מין הגור, זמן לידה, משקל, דברים מיוחדים כגון חיך שסוע, זנב שבור, כתמים וצבעים.

• להצמיד גור לפיטמה למשך כמה דקות על מנת לעודד שתית חלב. החלב הראשון הוא הקולוסטרום חשוב ביותר מאחר ומכיל נוגדנים אשר הגור יכול לספגם רק ב- 6 –12 שעות ראשונות. במידה ואין לכלבה חלב (אגלקטיה) דחוף יש להשיג תחליף חלב לגורים ופלסמה על מנת לתת נוגדנים והזנה.

• ניתן לבדוק חיוניות של גור על ידי דחיפה של זרת נקיה (לשטוף ידיים טוב בסבון) עמוק ללוע הגור ולחש את רפלקס היניקה.

• גורים חלשים עלולים להזדקק לתמיכה שלנו בזונדה ותחליף חלב. אנו מאד ממליצים לא להשתמש בבקבוק הנקה עד גיל שבוע לפחות. האכלה בזונדה היא מהירה בטוחה ויעילה. אין חשש להגיע לריאות. צריך לקבל הדרכה פעם אחת לפחות בענין אך הענין פשוט. מודדים את המרחק מהצלע האחרונה לאף ומסמנים את המרחק על הצינורית. ממלאים 3-8 מ”ל (תלוי בגזע וגודל הגור) במזרק ומחברים לצינורית. את הצינורית דוחפים לפה ומסתכלים על צד שמאל. בזמן שהצינורית מגיעה לשימן ניתן לראות את קצה הצינורית בולט תחת העור באיזור הקיבה (צד שמאל מאחורי הצלע הארחונה). להזריק את החלב ולשלוף את הצינורית מקופלת על מנת לא לטפטף חלב בדרך.

 

• מנורת חימום עובדת כל הזמן בגובה של 70- 80 ס”מ מעל ארגז ההמלטה

• ניתן לשים מדחום בארגז הטמפרטורה צריכה להיות 28-32 מעלות.

• אם לגורים חם מדי הם מתפזרים אם קר מדי הם מצטופפים בגוש.

• יש לשקול כל גור ולרשום כל יום. אנו מצפים לעליה של 10-30 גר’ ביום תלוי בגזע. גור שלא עולה או אף יורד צריך מייד לקבל טיפול שכולל בדיקה ושימוש בתחליף חלב .

• תחליף חלב מכינים ביחס של כפית אבקה על ארבע כפיות מים חמים. ניתן להכין כמות ליממה ולשמור בקירור. המינון לגור יתום הוא 20 מ”ל ל-100 גר’ משקל גוף ליממה. כלומר גור ששוקל 500 גר’ יקבל כ-100 מ”ל חלב ליממה מחולקת על פני מרווחים של שעה וחצי עד שעתיים.

• כל גור צריך לפלוט בשעות הראשונות את המקוניום שהוא הקקי הראשון שנראה חום קשה וקטן. ניתן לעסות בעדינות את פי הטבעת עם מקלון אוזניים רטוב ולגרום בכך לגור לפלוט את המקוניום. במיוחד הענין קל לאחר הארוחה שכן אז מתעוררת פעילות מעיים.

• יש לעקוב אחר התנהגות הגורים ולשים לב האם הם מצטופפים – סימן לקור, האם הם בוכים גם לאחר הצמדות לפטמות – סימן לחוסר חלב בעטינים, האם גור חלש או איטי – סימן להתייבשות ושתייה לא מספקת.

• יש לחטא את הטבורים מייד לאחר ההמלטה ועיתים מומלץ לקשור את הטבור עם חוט תפירה על מנת למנוע דימום מהטבור ואיבוד דם רב. את הטבור יש לחטא ביוד וחזור על כך למחרת. חדירת זיהום דרך הטבור תגרום לזיהום הכבד והכליות ומוות מהיר.

 

• להקפיד להוציא אותה מדי פעם החוצה לעשיית צרכים אחרת היא לא תזוז מהגורים

• להעניק סביבה שקטה ורגועה ולא להזמין את כל השכונה לצפות בהצגה. פרטיות ושקט חשובים לכלבה

• לדאוג למים ומזון עשיר רצוי פורינה פרו פלאן פאפי.

• לשים לב להפרשות יתכנו הפרשות עד 3 שבועות מההמלטה עקב ניוון אתרי ההצמדות של השליה העוברית לשליה האימהית, ההפרשות בגוון אדום כהה.

• חוסר תיאבון או אפטיה עלולים להעיד על דלקת רחם או עצירת שליה.

• מומלץ לבצע סריקת אולטראסאונד לאחר ההמלטה על מנת לוודא שאין עוד גור/ים תקוע/ים.

• את הפטמות לנקות במים וסבון אחת ליום על מנת למנוע מזיהומים

 

• הגורים גדלים והכלבה מחילה להיכנס לשיא ההנקה. חשוב לאפשר לה גישה חופשית למזון ומים. זהו שיא בצריכת קלוריות (פי 3-4 מהרגיל). חשוב לשמור על נקיון ארגז ההמלטה והפטמות.

• שקילת גורים

• חימום מונע תמותת גורים מהרפס וירוס הנגיף יכול להתרבות רק כאשר חום גוף הגורים יורד מתחת ל-37.5 מעלות צלסיוס. נגיעות בהרפס תראה כשלשול ירקרק, לעיתים מוגלה בעיניים עוד בטרם פקחו הגורים עינים, חולשה ותמותת גורים בזה אחר זה בהפרשים של שעות או ימים.(Fading Puppy Syndrome)

• ניתן לעורר הנקה ויצירת חלב הורמונלית אך אם אין לכלבה מספיק חלב מומלץ להיעזר בכלבה מינקת או בתחליף חלב כלבים.

 

 

• הכלבה כבר משתגעת להיפטר מיצורים הענקיים האלו שמוצצים את חלבה בקדחתנות.

• מומלץ להעניק לה גישה חופשית לתחליף חלב וכך גם הגורים יתחילו ללקק מצלחת זו ויורידו מעט עומס מההנקה.

• תילוע הגורים בפעם הראשונה בסירופ דרונטל פאפי (לא כדורים חלילה) עלול לגרום לפליטת תולעים עגולות אשר נראות כמו מקרוני.

• גורים אשר לא עומדים על הרגליים עלולים לקבל חזה שטוח (Swimmers) ויש לקשור את הרגליים האחוריות בסלוטייפ ברוחב הגוף לסירוגין יום כן יום לא.

 

• די, הגורים כבר מתחילים לאכול לבד וגם מדי פעם קופצים לביקור בבר החלב של אמא כלבה

• יש לדאוג לחיסון ראשון בגיל ששה שבועות, גם אם הגורים מיועדים למסירה/מכירה עליך לגלות אחריות ולמסור את הגור לאחר שקיבל פעמיים טיפול נגד תולעים וחיסון ראשון. בכך תמנע בעיות וצרות ותכסה את עצמך מול קונים.

• מומלץ להחתים קונים על חוזה מכירה ולא להתחייב על מחלות מעבר ל-4 ימים שזוהי תקופת דגירה של חלק נכבד ממחלות גורים זיהומיות.

• לוודא שהגורים ימסרו לבתים טובים ולא להיחפז למסור גור לכל דיכפין. שאלו שאלות, בידקו מיהם הקונים , בררו האם הם בשלים לגדל כלב כבר.

• מומלץ להוציא גורים רק בשבוע שמיני אך לא לפני שבוע שישי.

• בגורים גזעיים לרוב יופיע רכז הגידול ויבצע ביקורת שגר בערך בשבוע חמישי הכוללת בדיקת הגורים, רישום בטופס המלטה, קעקוע אוזן ימין במספר סגי”ר (מספר התעודה של הגור בספר הגידול הישראלי).

• עליך לדאוג להעביר תשלום להתאחדות לכלבנות על מנת שהקונים יקבלו את התעודות של הגורים. רק בעל הכלבה יכול לבצע זאת.

• רצוי להפנות את הגורים אלינו לחיסון חוזר שבועיים מהחיסון הראשון, במרפאה נדאג להדריך את הבעלים של הגור לגבי חיסונים, בריאות, הזנה , התנהגות ועוד.

 

הזרעות מלאכותיות אינן דבר נדיר כיום ובמקרים רבים נעשה שימוש בטכניקות שהיו בעבר שמורות לחיות משק או לבני אדם. כיום גזעים מסוימים כגון בולדוג אנגלי , פקינז , שאר פיי , צ’או צ’או ועוד אחרים סובלים מבעיות פוריות ומבעיות שונות המביאות לצורך בהזרעות.

 

למעשה הכל מתחיל בהופעת הסימנים הראשונים של היחום שעשויים לכלול דימום מהבושת , משיכת זכרים , התנפחות שפתי הבושת של הכלבה . גם בגזעים רגילים לגמרי כגון לברדור ניתן לבדוק את מועד הביוץ על מנת להגיע ליעילות מקסימלית ולהבטיח הפריה והריון.

 

יחום אצל כלבה נמשך כ-21 יום אך עשוי להימשך בין 14-30 יום. היחום מתחלק לשלש תקופות חשובות שהן הפרואסטרוס – שלב מקדים הנמשך כ-9-10 ימים בו אין עדיין ביוץ אך הכלבה מושכת זכרים.

 

שלב האסטרוס הנמשך כ-4-5 ימים בו הכלבה מעונינת בזיווג ובו חל הביוץ שאורכו בכלבה כ-24 שעות.

 

שלב המטאסטרוס שנמשך עוד כשבוע ובו אין כבר ביוץ אך עדיין הכלבה מושכת זכרים ולרוב כבר אינה מתענינת בהם ודוחה אותם.

 

את השלבים השונים ניתן לזהות על ידי ביצוע משטחי נרתיק המראים את מבנה התאים ומצביעים על היום הנכון לזיווג או הזרעה. ניתן לבצע גם בדיקות הורמונים ובמיוחד פרוגסטרון אשר רמתו עולה עם היחום ומגיעה לערך של 5-10 לקראת הביוץ. במשך ההריון הפרוסטרון שומר על רמה גבוהה.

מומלץ להגיע אל הוטרינר כבר החל מיום השישי ליחום. הוטרינר עוקב אחר היחום בעזרת משטחים ומתזמן את מועד ההזרעה או ההרבעה על פי הופעת סימני האסטרוס. ניתן גם לראות את צוואר הרחם על ידי מכשיר מיוחד הקרוי אנדוסקופ.

 

יש לתת לזכר “להרגיש בבית” ולהביא אליו את הנקבה ולא להיפך. הזכר יחזר מעט ויעלה על הנקבה . לפעמים קיימת תגובה אגרסיבית מצד הכלבה ויש להחזיק אותה ברצועה על מנת שלא יקרו אסונות. לרוב תחול התחברות אך לא תמיד זה חשוב לצורך הפרייה טובה.

 

ההזרעה

הזכר להלן “החתן” לרוב זוכה לביקור של הנקבה בביתו על מנת שירגיש בסביבה הטבעית ולא יתבייש. במקרה של הזרעה התהליך מתרחש במרפאה.

 

במרפאה הוטרינר “חולב” את הזכר לתוך כלי מיוחד והזרע עובר בדיקה מיקרוסקופית. לאחר הבדיקה הזרע מוחדר על ידי קשית מיוחדת לנרתיק הכלבה.

 

התהליך אורך כחצי שעה ולרוב יש לחזור עליו מספר פעמים לפי תזמון הוטרינר.

 

אם הכל הצליח הכלבה תתעבר ויחול הריון .

 

הריון אורך כ-63 יום בממוצע, אנו סופרים מהזרעה אחרונה . הטווח הנורמלי הוא 56-72 כך שלא להיבהל אם הכלבה כבר 70 יום בהריון ועדיין לא המליטה. הדבר במיוחד נפוץ כשמדובר בשגר עם מעט גורים , למשל לברדורית עם גור אחד בודד.

• בשלב זה במיוחד חשוב להיזהר מלחשוף את הכלבה לכימיקלים, חומרי הדברה, תרופות וכו’.לא לתת שום תרופה או תילוע ללא התיעצות איתנו. בוודאי לא מומלץ על חיסון בשלב זה או שימוש בפרונטליין או אדבנטאג’.

• הזנה רגילה במזון פרימיום לבוגרים לא גורים.

• במקרים של שתיה והשתנה מרובה או הפרשות מהנרתיק יש ליצור קשר ולבוא לבדיקת אולטראסאונד ובדיקת דם מחשש לדלקת רחם. דלקות רחם שכיחות יותר בזמן מאוחר יותר כמו חודש לאחר ההרבעה/הזרעה.

 

• עדיין חשוב להיזהר מלחשוף את הכלבה לכימיקלים, חומרי הדברה, תרופות וכו’.

• בשבוע רביעי (28 יום לאחר הזרעה אחרונה) מומלץ בחום לבוא לבדיקת אולטראסאונד. הבדיקה מיועדת לא רק לצורך סקרנות וספירת עוברים אלא על מנת לוודא כי אין דלקת רחם. דלקת רחם עלולה לסכן את הכלבה והטיפול חשוב למנוע סיבוכים מיותרים. הסיכון של דלקת רחם הוא איבוד הרחם במקרה הטוב ובמקרים קשים יותר עד כדי סיכון חיי הכלבה או זיהומים הפוגעים בחוט השידרה או הלב והפרעות בתפקוד הכליה.

 

• בשלב זה כבר ניתן להבחין בשינויים חיצוניים בכלבה. לרוב השינויים קלים, ניתן לראות שנוי בפטמות והעטינים (גדלים ונעשים ורודים).

• חשוב לדאוג לנקיון הכלבה ולסילוק טפילים חיצוניים.

• גילוח העטינים והבושת יעזרו להמלטה ולגורים. עדיף לבצע את ההכנה בשבוע השישי על מנת למנוע סטרס מהכלבה בסמוך למועד ההמלטה.

• חפיפה טובה בשמפו לא מזיקה אך כדאי לא בסמוך לטיפול נגד פרעושים.

• זה הזמן להכין ארגז המלטה טוב ולהרגיל את הכלבה למקום. חשוב שהארגז יהיה במידות נכונות ועם מדרגה של 10 ס”מ על מנת למנוע מגורים להיחנק כאשר הכלבה נשענת עליהם.

• מנורת חימום היא מצרך חשוב ביותר ולא רצוי לוותר עליו. עדיף מנורה ולא תנור או מפזר חום.

 

• הזנה במזון פרימיום בוגרים, לא מזון לגורים מכיון שמזון גורים מכיל יותר סידן ועלול לגרום לתרדמה של מערכות ההורמונים אשר מניידות סידן מהעצם לחלב. רמות נמוכות של הורמון הפארתירואיד יגרמו לקדחת חלב בזמן ההנקה. עדיף לתת מזון גורים וסידן לאחר ההמלטה ולא לפניה.

• מומלץ לבדוק באולטראסאונד חיוניות הגורים, ניתן בשבוע האחרון לבצע צילום בטן על מנת לספור בדיוק גורים ולוודא את מיקומם ותנוחת העוברים. הדבר חשוב במיוחד לגזעים ברכיצפליים כגון בולדוג אנגלי, צרפתי, פקינז, שי צו וכו’.

 

נתחיל הפעם בבדיחה קצרה :

הרופא הוטרינר מקבל שיחת טלפון בשעת לילה ומעבר לקו הלקוח: “דוקטור מה לעשות עם הכלבה שלי? היא התחברה עם הכלב המכוער של השכן” עונה הרופא: “נסה צלצול טלפון ” , הלקוח: “צלצול טלפון יעזור לנתק אותם ?” הרופא :”אצלי זה עבד …”

מקרים רבים מגיעים אלינו כאשר יש הזדווגות לא רצויה של חתולה או כלבה ולכן רציתי לסקור את השיטות הקימות , הסיכונים הנלווים וכן להציג שיטה חדשה ולא מוכרת אשר עשויה להחליף את האחרות הקימות.

האפשרויות הקיימות הן :

חיסרון יתרון הטיפול

1.גורים לא רצויים עם כל המשתמע מכך.

2.לפעמים עלול להסתיים בניתוח קיסרי , או פיומטרה. לא מסתכנים בתופעות לוואי של תרופות שונות לא לעשות כלום

1.תופעות לוואי הקשורות ביחום מתמשך.

2.סיכון של דכוי מח העצם ואנמיה א-פלסטית. 3.טיפול מיידי ומהיר

4.זול אסטרוגנים שונים

1.יקר

2.פיומטרה

3.תגובות סיסטמיות אחרות

4.לא יעיל אם ניתן בחלון זמן שגוי יעיל כשניתן בחלון הזמן הנכון פריבפרול

יעיל וזול ברומוקריפטין

1.דורש אולטראסאונד

2.יקר כשיטה אך חומר יחסית לא יקר

3.הקאות לפעמים

4.עלול לגרוםליחום חוזר אם ניתן לתקופה ארוכה 1.יעיל מאד

2.ללא תופעות לוואי מסוכנות

3.טיפול רק במקרים בהם יש הריון קאברגולין

1.אין אפשרות להריון בעתיד 1.יעיל

2.לא מסוכן עיקור

ברצוני למקד את הדיון בחומר חדש יחסית ,קאברגולין,השייך לקבוצה של חומרים אשר נקראים מעכבי פרולקטין , חבר נוסף ותיק יותר הוא ברומוקריפטין.

החומר נמצא בשימוש מזה כמה שנים באירופה ומאמרים ראשונים החלו לצאת בתחילת שנות ה- 90 . אציג בפניכם שני מקרים שתועדו על ידי לאחרונה .

מקרה מספר 1 –כלבת מלמוט בת כ- 3 שנים . הכלבה הזדווגה בשוגג לפני 39 יום ולטענת הבעלים אשר חש היטב את השינויים בה הכלבה גדלה והעטינים מתפתחים. באולטראסאונד נראים שינויים אופיניים להריון בשלב זה (איור מספר 1) . ניתן להבחין בבירור בשלפוחיות העוברים , ניתן כבר לזהות מבנה עוברי טיפוסי , יש התפתחות של קרומי שליה ראשוניים . גודל השלפוחית וגודל העובר (CRL) מתאים גם הוא לשלב זה . בסריקה השניה של האיור ניתן להבחין באורך של 3.17 (CRL) ועובי עובר של 1.22 ס”מ.

מקרה מספר 2 –כלבת מלמוט בת כ- 5 שנים .

פרוטוקול

כלבות בהריון של 25-30 יום יש לתת 5-15 מק”ג/ק”ג תת עורי או דרך הפה פעם ביום למשך 5-6 ימים .

ביקורת חוזרת לאחר 6 ימים , במידה ואין תגובה ועדיין יש הריון ניתן לחזור על הטיפול.

כלבות בהריון של 40 יום ומעלה

 

ניתוחים קיסריים בכלבים

דר’ אייל נחמיאס צילומים: יגאל פרדו

הכתבה הקצרה מיועדת לתת סקירה על הנושא ולהעניק בעיקר הבנה מהו הניתוח, מתי נדרש ומתי כדאי לבצעו. בקיצור להעניק כלים לקבלת החלטות משותפת עם הוטרינר.

 

• התחילה ההמלטה והכלבה לא מצליחה לפלוט גור מזה למעלה משעה למרות צירים חזקים.

• התארך מאד הזמן בין גור לגור למעלה מ- 3-4 שעות ואין תגובה למזרזים וערוי.

• גזעים ברכיצפליים (פחוסי הפנים) ובמיוחד בולדוג אנגלי, פקינזים . גם בגזעים קטנים עם ראשים גדולים ואגן צר יש לפעמים בעיות בהמלטות ולדוגמא יורקשיירים, טריירים קטנים ושנאוצרים ננסים.

• שגר עם מעט גורים אשר הגורים גדולים במיוחד. שגר עם הרבה גורים מעבר לממוצע של הגזע ולכן הרחם לרוב דק ומתוח ואינו מסוגל להתכווץ ולפלוט את הגורים.

• אגן ירכיים פגוע מתאונה ותעלת המלטה צרה במיוחד

אין בניתוח הקיסרי סיכון גבוה מעבר לכל ניתוח אחר ואין צורך לחשוש ולבצע את הניתוח במידת הצורך על פי שיקול דעתו של הוטרינר במקום. מומלץ לסיים המלטה לאחר בדיקת אולטראסאונד לוודא כי אכן לא נשארו גורים.

 

פעמים רבות גורים אשר יוצאים מתים אך נראים מושלמים ויפים הם תוצאה של המלטה קשה ותמותה כתוצאה מהתארכות זמן המעבר של הגור החוצה , הגור נמצא במצב של חוסר חמצן בדם מאחר והשליה ניתקה אך אינו יכול עדיין לשאוף אויר וכך הוא פשוט נחנק ברחם עוד לפני שזכה לטעום את האויר הראשון בריאותיו. מצבים אילו בהחלט ניתן למנוע על ידי ניתוח קיסרי.

 

בגזעים רבים כיום הפרופורציות בין גודל הגולגולת לקוטר תעלת ההמלטה מביא לידי התארכות ההמלטה ונטיה לסיבוכים כך לדוגמא הברכיצפלים (בולדוג , פג, פקינז, שי צו וכו’) או גזעים ננסים. לרוב האובלוציה מכתיבה שינויים של מבנה האגן בהתאם לגודל הראש כפי שלדוגמא אנו רואים התרחבות משמעותית של מבנה האגן בנשים במהלך האבולוציה עם גדילת מסת המוח האנושי ונפח הגולגולת. בכלבים להערכתי יצירת הגזעים יצרה בעיות אשר אילולא התערבות שלנו לא היו קיימים בטבע.

 

בכלבות מסוימות קיים מצב של מסת שריר דקה של הרחם אשר מראש מעיד את ההמלטה להיות קשה וארוכה.

 

גורים אשר נולדו בניתוח קיסרי במצב בו לא היו עדיין במצקוה הראו חיוניות רבה יותר ותוך זמן קצר יונקים ומתפקדים יפה. הסטרס הקשה של מעבר האגן וחוסר החמצן המלווה בניתוק השליה ותחילת הנשימה החופשית נחסך מהם.

 

מתי לבצע את הניתוח?

 

במקרים רבים אנו מחליטים מראש על ניתוח יזום ולא מחכים לתקלות.

 

השאלה הגדולה תמיד מתי לבצע אותו?

 

ניתן לבחור מספר דרכים :

 

1. זהוי יום הספירה הראשון של ההריון על ידי משטחי נרתיק בזמן היחום. יום זה הוא יום הדיאסטרוס הראשון וניתן לזהותו יפה על ידי שנויים במשטח.

 

2. זהוי יום הדיאסטרוס הראשון על ידי בדיקות פרוגסטרון במהלך היחום. לרוב יום הגעת הפרוגסטרון לרמה של מעל 7-8 הוא יום ההריון הראשון(בתנאי כמובן שהכלבה התעברה).

 

3. זהוי יום הביוץ על ידי בדיקות רמת הורמון LH החסרון הוא זמינות נמוכה של הבדיקות האילו והצורך לבצען כל יום מאחר ורמת ההורמון הנ”ל עולה ליום אחד ויורדת שוב.

 

4. זהוי רמת פרוגסטרון לקראת ההמלטה לרוב ביום ההמלטה יש ירידה של רמת ההורמון מתחת ל-2 נ”ג /ד”ל.

 

5. זהוי התנהגות הכלבה המראה חוסר שקט רב, חפירה במקום, טפטוף חלב השתנה לעיתים תכופות ועוד.

 

פתיחה יזומה ביום הנכון ברוב המקרים אם נעשתה מתוכננת היטב לרוב מובילה לתוצאות טובות ביותר.

 

דרכים שקימות בידינו להערכת מצב הגורים טרם הניתוח :

 

1. אולטראסאונד – נותן תמונה צרה יחסית ולרוב קשה לקלוט יותר מגור אחד במסך. היתרון הגדול של אולטראסאונד הוא מתן תמונה על דופק , חיוניות הגור, התכווצויות, נוזלים וכיוב’.

 

2. רנטגן – רנטגן נותן לנו תמונה רחבה המעניקה זוית ראיה טובה לגבי מצב הגורים , מיקומם, כמות הגורים הצפויה ועוד.

 

כיצד מבוצע הניתוח ?

 

הניתוח ניתן להיעשות בהרדמה מלאה או הרדמה מקומית המבוצעת בהזרקה לחלל האפידורלי בדומה לנשים.

 

פתיחת חלל הבטן והוצאת הרחם שגודלו יחסית לרחם נורמלי הוא עצום.

 

הרחם נחתך בפיצול בין שתי קרני הרחם והגורים מוצאים ממנו אחד אחד בתורם כשהם עטופים בשליות וקרומי העובר.

 

הגורים עוברים לטיפולו/ה המסור של האסיסטנט/ית אשר מסיר את קרומי העובר ומנתק את השליה מחבל הטבור. זהירות לא לקרוע קרוב מדי לבטן אחרת המעיים עלולים לפרוץ דרך הטבור.

 

הגורים עוברים לאינקובטור עם חמצן לאחר שניקו את ההפרשות וניערו אותם למנוע שאיפת נוזלים.ניתן לעורר נשימה בגורים חלשים על ידי חומר מיוחד המטופטף תחת הלשון. את הגורים משפשפים היטב תוך כדי הדקות הראשונות של החיים על מנת לעורר את הרפלקסים ובמיוחד להמריץ את פעולת מערכת הנשימה.

 

הטבור עובר חיטוי בפולידין, והגורים זוכים למנת תחליף חלב ראשון דרך הפה בעזרת צינורית האכלה לגורים.

 

לאחר סיום הניתוח האם מתאוששת ואליה מצרפים את הגורים להנקה ראשונה. החלב הראשון חשוב במיוחד ומכיל נוגדנים וחומרים אחרים החשובים לתנגודת נגד מחלות.

 

לאחר ההאכלה והיניקה רוב הגורים פולטים את המקוניום (הצואה הראשונה) , לאלו שלא פולטים מסייעים בעזרת מקלון לח.

 

לסיכום אוכל להוסיף משפט אשר מלווה אותי ” מעולם לא הצטערתי על ניתוח קיסרי שביצעתי אלא על אילו שלא ביצעתי”.